חינות הנם אירועים אשר מקדימים את טקס החתונה
ישנם מספר וריאציות של חינות, יש את החינה המרוקאית, יש את החינה התימנית, יש את החינה הטריפוליטאית ועוד ועוד. טקס מיוחד זה נחגג בקרב עדות המזרח ויוצאי צפון אפריקה.
בעבר חינות היו נחגגות לנשים בנפרד ולגברים בנפרד. כיום, לרוב, הוא נחגג יחד עם החתן ועם הכלה. הטקס המיוחד הזה כולל קודם כל את צמח החינה. חינה הוא צמח אשר לאחר תהליך של הכנה הופך לתערובת, אשר במידה ומורחים אותה היא משאירה אחריה סימן אדום/כתום.
בטקס החינה מורחים את תערובת החינה על כפות הידיים של הכלה והחתן.
יש גם כאלה אשר נוהגים למרוח את הצמח על כפות הרגליים. הסיבה לכך, הוא הסימן אשר נשאר, בצורה של מטבע וזה אות וברכה לשפע ולעושר.
בנוסף, בטקס שופעים על החתן והכלה המיועדים תכשיטי זהב, אותם מלבישים עליהם. התכשיטים ניתנים להם במתנה ואף הם סגולה לעושר. חלק חשוב מהטקס הם התלבושות. ישנם תלבושות חינה מיוחדות אשר החתן והכלה לובשים, לרוב, בצבע זהב. טקסי חינהמשתנים במעט מעדה לעדה.הטקס, מלווה בשירה, מוזיקה שמחה, ריקודים וסעודת מלכים.
כיום, ניתן להעסיק מפיקת חינה אשר מכינה את כל הדרוש לערב המרגש והשמח, כמובן, לפי המנהגים הייחודיים לאותה עדה. המפיקה תעשה הכול ותדאג להכל, מאולם מפואר ועד התלבושות, האוכל והאורחים.
